מרכז הידע שלנו

במקרים שבהם אשת חינוך פונה להורים וחושבת שיש עיכוב, או ממליצה לפנות ליעוץ מקצועי, אנו ממליצות קודם כל לפנות ליעוץ. גננות אינן גורם מאבחן, אולם עם הותק והניסיון לעיתים דמות חינוכית-טיפולית שמבלה שעות רבות עם הילד יכולה לראות דברים שלעיתים אנחנו כהורים, בעיקר צעירים, יכולים לפספס. במקרה של חשד לעיכוב כלשהו, אנו ממליצות לפנות לאחד מהגורמים הבאים - אחות טיפת חלב, רופא/ת הילדים שלכם, או לפנות ישירות להתפתחות הילד בקופת החולים או לקלינאית תקשורת פרטית. גורמים אלו יפנו אתכם לבירור מקצועי ומעמיק יותר, אם נדרש. יתכן שתיתקלו בתגובות מהסביבה (או באינטרנט) שמספרות על ילדים שלא דיברו עד גיל מאוחר והכל היה תקין איתם, ולעיתים זה נכון, אבל במקרה שבו יש חשד לעיכוב או פער מובחן של הילד מבני גילו, או דגלים אדומים שאתם או הגננת מזהים - ההמלצה שלנו היא חד משמעית לפנות ליעוץ אצל גורם מקצוע מוסמך. התערבות מוקדמת יכולה לעשות פלאים, ואילו עיכוב בטיפול יכול להחמיר בעיות קיימות.

ילדים שונים מתפתחים בקצב שונה. עם זאת, אנו מתחילים לחפש ג'סטות כמו הצבעה אצל תינוקות החל מגילאי 9 חודשים. אם עד גיל 15 חודשים הילד אינו מצביע כלל על מנת לשתף במה שהוא רואה, להסב את תשומת ליבו של המבוגר או לבקש את מה שהוא רוצה - הדבר מהווה דגל אדום ואנו ממליצים על בירור מקצועי.

התקשורת של תינוקות מתפתחת הרבה לפני שהם אומרים את המילה הראשונה. הם מתקשרים בקולות, במבט, בג'סטות ולאחר מכן גם במילים. אצל רוב הילדים, סביב גיל שנה תופיע מילה או שתיים. עם זאת, ילדים שונים מתפתחים בקצב שונה וישנם ילדים שהמילה הראשונה תופיע מעט מאוחר יותר. בגיל 15 חודשים, רוב הילדים יעשו שימוש במילה אחת או שתיים מעבר לאמא ואבא. אם הילד לא עושה זאת, אפשר לפנות ליעוץ מקצועי של רופא/ת הלדים, טיפת חלב או קלינאית תקשורת.