top of page

התפתחות תקשורת ושפה בגיל הרך: אבני דרך, עיכוב שפתי ודגלים אדומים

מאת: עדי רימל, קלינאית תקשורת ומייסדת מרכז "מדברים"

בשנים הראשונות לחיים מתרחשת התפתחות עצומה ביכולתם של ילדים ליצור קשר, להבין את סביבתם ולהביע צרכים, מחשבות ורגשות. התהליך מתחיל זמן רב לפני הופעת המילים הראשונות: בתגובה לקול, בחיוך, במבט, בהשמעת קולות, בחילופי תורות, בשימוש במחוות ובמשחק משותף.

כל ילד וילדה מתפתחים בקצב משלהם, וקיימת שונות טבעית רבה בין ילדים.

עם זאת, קיימים דפוסים ואבני דרך המסייעים להורים ולאנשי מקצוע לעקוב אחר ההתפתחות ולזהות מצבים שבהם כדאי להתייעץ. אבני דרך אינן אבחנה ואינן רשימת משימות שהילד חייב לבצע ביום הולדת מסוים. הן נקודות התייחסות שיש לבחון כחלק מתמונה רחבה הכוללת תקשורת, הבנה, מחוות, משחק, דיבור והתקדמות לאורך זמן.

​

המידע המוצג בעמוד זה הינו תוכן מקצועי, שנועד לתת קריאת כיוון ומידע כללי. הוא אינו מחליף יעוץ, אבחון או טיפול על ידי אשת מקצוע אשר מותאמים אישית לילד/ה שלכם. 

אמא מחייכת ועושה קולות לבנה התינוק ששוכב באוניברסיטה ומסתכל במובייל

אבני דרך התפתחותיות - מה זה אומר ולמה חשוב לעקוב אחריהן?

אבני דרך התפתחותיות הן מיומנויות המופיעות אצל רוב הילדים במהלך טווח גיל מסוים. הן מתייחסות לתחומים כמו תנועה, משחק, חשיבה, קשר חברתי, תקשורת, שפה ודיבור. בתחום התקשורת, אבני הדרך מתחילות בתגובה לקול ובחילופי קולות עם המבוגר, ומתקדמות לשימוש במחוות (ג'סטות), במילים ובמשפטים.

חשוב להתבונן לא רק בשאלה האם מיומנות מסוימת הופיעה, אלא גם האם הילד מתקדם: האם הוא משתמש ביותר אמצעי תקשורת, מבין יותר, יוזם לעיתים קרובות יותר ומרחיב בהדרגה את המשחק והשפה שלו. היעדר מיומנות אחת אינו בהכרח מעיד על קושי, אך היעדר של כמה מיומנויות, חוסר התקדמות או דאגה עקבית של ההורים מצדיקים התייעצות. רשימות אבני דרך אינן מחליפות בדיקת סינון התפתחותית או הערכה מקצועית.

אצל ילדים שנולדו פגים יש להתחשב גם בגיל המתוקן בעת המעקב ההתפתחותי. ההחלטה עד מתי להשתמש בגיל המתוקן מתקבלת בהתאם לגיל הילד, מידת הפגות וההמלצות הרפואיות.

מה ההבדל בין תקשורת, שפה ודיבור?

"הוא חכם ומבין, אבל עוד לא מדבר", או - "באיזה גיל הילדה שלי אמורה להתחיל לדבר?" ההבחנה בין תקשורת, שפה ודיבור חשובה משום שילד יכול להבין היטב ולהשתמש במילים, אך להתקשות בהגיית צלילים. ילד אחר עשוי להגות מילים בצורה ברורה יחסית, אך להשתמש באוצר מילים מצומצם או להתקשות בהבנת שפה. לכן המשפט "הוא עדיין לא מדבר" אינו מספיק כדי לתאר את מצבו התקשורתי של הילד.

איור של כדור
איור של קוביות משחק של תינוקות
איור של בובה

תקשורת

שפה

דיבור

תקשורת היא היכולת להעביר מסר לאדם אחר ולהגיב למסרים שמגיעים ממנו. תינוקות ופעוטות יכולים לתקשר באמצעות בכי, חיוך, הבעות פנים, מבט, תנועות גוף, הושטת יד, הצבעה, קולות ומילים. גם ילד שעדיין אינו מדבר עשוי לתקשר בדרכים מגוונות. 

שפה היא מערכת של מילים, משמעויות וכללים המאפשרת לנו להבין מסרים ולהביע רעיונות. שפה יכולה להיות מדוברת או מסומנת בשפת סימנים. התקשורת יכולה גם להיתמך בתמונות, בסמלים או באמצעי תקשורת תומכת וחליפית. 

דיבור הוא האופן שבו אנו מפיקים את השפה בקול. הוא כולל את איכות הקול, הפקת והגיית צלילי הדיבור, שטף הדיבור, הקצב והאינטונציה.

שלבים בהתפתחות התקשורת

התקשורת המוקדמת מתפתחת בתוך קשר עם אנשים. בחודשים הראשונים תינוקות מתחילים להגיב לקולות ולפנים, לחייך, להשמיע קולות ולנהל חילופי קולות קצרים עם המבוגר. ההורה משמיע קול, התינוק מגיב וההורה עונה לתגובה. אלה הם חילופי התורות הראשונים, עוד לפני שהילד מסוגל להשתמש במילים.

​

חשוב לבדוק האם הילד פונה לאנשים, מגיב לניסיונות ליצור איתו קשר, משתף הנאה ומעביר את תשומת לבו בין אדם לבין חפץ או אירוע. יכולת זו נקראת קשב משותף: הילד והמבוגר מפנים יחד את תשומת לבם לאותו דבר.

לקראת סוף השנה הראשונה ובמהלך השנה השנייה מופיעות מחוות כמו הושטת ידיים, נפנוף לשלום, הנהון, מסירת חפץ, הצגתו והצבעה. הצבעה יכולה לשמש כדי לבקש חפץ, אך גם כדי לשתף את המבוגר במשהו מעניין.

​

ומה בין הבנת שפה להבעת שפה?

הבנת שפה, המכונה גם שפה רצפטיבית, היא היכולת להבין מילים, משפטים, שאלות והוראות. בתחילת הדרך ההבנה נשענת במידה רבה על ההקשר. לדוגמה, ילד עשוי להבין שעומדים לצאת מהבית מפני שההורה נועל נעליים ולוקח את התיק, ולאו דווקא מפני שהבין את המשפט "בוא נצא".

​

בהמשך הילד מבין מילים והוראות גם ללא הצבעה, הדגמה או שגרה קבועה. אפשר להתרשם מכך כאשר הילד מסתכל על חפץ ששמו נאמר, מצביע על תמונה מוכרת או מבצע הוראה פשוטה ללא מחווה נלווית.

​

הבעת שפה, המכונה גם שפה אקספרסיבית, היא היכולת להעביר מסרים באמצעות קולות, מחוות, מילים ומשפטים. אצל ילדים רבים ההבנה מקדימה את ההבעה, ולכן הם מבינים יותר מכפי שהם מסוגלים לומר. עם זאת, כאשר קיים קושי משמעותי גם בהבנת שפה וגם בהבעתה, הסיכון לקושי שפתי מתמשך גבוה יותר מאשר כאשר ההבנה מתאימה לגיל והקושי ממוקד בהבעה.

אבני דרך התפתחותיות מגילאי לידה ועד שלוש

מלידה ועד גיל 3 חודשים

 

התינוק מתחיל להגיב לקולות, עשוי להירגע או לחייך כשמדברים אליו ומשמיע קולות רכים כמו המיות. בהדרגה מופיעים חילופי קולות קצרים עם המבוגר, והתינוק משתמש בקולות שונים כשהוא רגוע, שבע רצון או לא נינוח.

גיל 4 עד 6 חודשים

 

התינוק צוחק, מגיב להבעות פנים ומשמיע מגוון הולך וגדל של קולות. הוא מתחיל לקחת חלק בחילופי קולות ארוכים יותר ומתעניין באנשים ובחפצים שבסביבתו. במהלך תקופה זו מופיעים ניסיונות משחק קוליים, אך רצפים ברורים של מלמול הברתי מופיעים בדרך כלל בהמשך.

סבתא מקריאה את הסיפור הנשיקה שהלכה לאיבוד לנכדתה

דגלים אדומים - מתי לפנות ליעוץ מקצועי?

דגל אדום אינו אבחנה. הוא סימן המצדיק שיחה עם גורם מקצועי ולעיתים הערכה מסודרת. המשמעות עולה כאשר מופיעים כמה סימנים יחד, כאשר אין התקדמות או כאשר קיימת נסיגה.

באופן כללי, כדאי לפנות להתייעצות אם אתם מתרשמים כי לילד/ה:

  • שימוש מועט מאוד במבט, במחוות, בקולות או במילים לצורך בקשה, מחאה ושיתוף.

  • תסכול רב ומתמשך הנובע מקושי להעביר מסרים.

  • אובדן מילים, מחוות, הבנה, קשר או מיומנויות תקשורתיות שכבר נרכשו.

 או אם מופיע אחד מהמצבים הבאים:

 איור של מוצץ לתינוק לצד מידע על תקשורת בחודשים הראשונים לחיים
איור של צעצוע רעשן לתינוק לצד מידע על מחוות ותקש�ורת סביב גיל שנה
איור של צעצוע השחלת טבעות של פעוטות לצד מידע על דגלים אדומים סביב גיל 15 חודשים

בחודשים הראשונים

לקראת גיל שנה

סביב 15 חודשים

תגובה מועטה או לא עקבית לקולות, לקול ההורים או לקריאה בשם.

מעט מאוד מלמול, חילופי קולות או ניסיונות ליזום תקשורת.

 היעדר מחוות כמו הושטת יד, נפנוף, הצגה או נתינה של חפצים.

אין הצבעה כדי לבקש או לקבל עזרה, ואין ניסיונות לומר מילה אחת או שתיים נוסף על "אמא" ו"אבא".

איור של ברווז צעצוע מעץ של תינוקות
איור של קטר צעצוע מעץ
איור של דובי

בגיל שנה וחצי

בגיל שנתיים

לקראת גיל שלוש

 אין הצבעה כדי לשתף במשהו מעניין, יש מעט מאוד מילים או שהילד אינו מבין הוראה פשוטה ללא מחווה.

אין צירוף של שתי מילים, אוצר המילים מצומצם מאוד או קיים קושי בולט בהבנת שפה.

הילד כמעט אינו משתמש בצירופי מילים, אינו מצליח לנהל חילופי שיחה קצרים או שדיבורו אינו מובן רוב הזמן, גם לאנשים המכירים אותו.

שאלות נפוצות על התפתחות שפה ותקשורת

מה נחשב מילה? גם מילה שהילד עדיין אינו הוגה בצורה מלאה או מדויקת יכולה להיחשב חלק מאוצר המילים, כאשר הוא משתמש בה באופן עצמאי, מכוון ועקבי. לדוגמה, אם הילד אומר "דו" בכל פעם שהוא מתייחס לכדור, או "בה" כשהוא מבקש בקבוק, אפשר להתייחס להפקות האלה כמילים. לעומת זאת, צליל שהופיע במקרה או מילה שהילד חיקה פעם אחת בלבד אינם נחשבים בהכרח למילה. גם מילים חברתיות וקולות מוסכמים כמו "הופ", "בום", "הב-הב" או "מיאו" עשויים להיכלל באוצר המילים כאשר הם משמשים באופן סמלי ועקבי. שאלוני אוצר מילים מקובלים, כגון MacArthur-Bates CDI, כוללים קטגוריות של קולות, קולות בעלי חיים ומילים חברתיות.

האם שימוש בשתי שפות גורם עיכוב שפתי? לא. אצל ילד הגדל עם יותר משפה אחת יש להעריך ולתעד את אוצר המילים בכל השפות שבהן הוא משתמש, ולא להסתמך רק על השפה שבה נערכה הבדיקה. חשיפה ליותר משפה אחת אינה גורמת לעיכוב שפתי, ואין המלצה לעבור לשפה אחת בלבד בגלל קושי בשפה.

כל ילד מתפתח בקצב שלו? שונות בין ילדים היא חלק טבעי מההתפתחות. ילד אחד עשוי להשתמש ביותר מילים, ואחר עשוי לדבר פחות אך לתקשר היטב באמצעות מחוות, מבט, קולות ומשחק. גם בתוך אותו ילד ההתפתחות אינה תמיד אחידה: לעיתים קיימות תקופות של התקדמות מהירה לצד תקופות שבהן השינוי פחות בולט. עם זאת, "לכל ילד יש את הקצב שלו" אינו סיבה להתעלם מדאגה מתמשכת. כדאי לבדוק כאשר הפער ניכר בכמה תחומים, כאשר אין התקדמות במשך כמה חודשים, כאשר הילד מתקשה להבין שפה, משתמש במעט מחוות או כאשר התסכול התקשורתי משפיע על ההתנהלות היומיומית. גם דאגה עקבית של ההורים היא סיבה מספקת להתייעצות. הערכה אינה בהכרח מובילה לאבחנה או לטיפול. לעיתים היא מסתיימת בהמלצות פשוטות ובמעקב, ולעיתים היא מאפשרת לזהות מוקדם צורך בתמיכה.

בדיקת שמיעה - למה זה כל כך חשוב? שמיעה מאפשרת לילד לקלוט את צלילי הדיבור, להבחין בין מילים וללמוד את השפה המדוברת בסביבתו. ירידה בשמיעה עלולה להשפיע על התפתחות השפה והדיבור, גם כאשר הילד מגיב לחלק מהקולות או לרעשים חזקים. בדיקת סינון השמיעה המתבצעת לאחר הלידה היא בדיקה חשובה, אך היא אינה בדיקה אבחונית ואינה שוללת ירידה בשמיעה שהתפתחה מאוחר יותר. לכן כאשר קיים חשש להתפתחות השפה, לתגובה לקולות או לדיבור, מומלץ לבצע בדיקת שמיעה המותאמת לגיל הילד, גם אם בדיקת הסינון לאחר הלידה הייתה תקינה. בדיקות שמיעה לפעוטות יכולות לכלול התבוננות בתגובות התנהגותיות לצלילים, לצד בדיקות אובייקטיביות של מערכת השמיעה. סוג הבדיקה נקבע בהתאם לגיל הילד, ליכולתו לשתף פעולה ולממצאים הרפואיים.

מתי לפנות ליעוץ מקצועי, ולמי פונים? אם אתם מודאגים מהתפתחות ילדכם, אפשרויות טובות להתייעצות יהיו רופא/ת הילדים שלו, טיפת חלב או קלינאית תקשורת מוסמכת. אפשר לשתף את צוות טיפת חלב בכל דאגה הנוגעת להתפתחות התקשורת והשפה. המעקב בטיפת חלב מתקיים מלידה ועד גיל שש, והצוות יכול להתרשם מהתפתחות הילד ולהפנות לרופא או לרופאת הילדים בעת הצורך. ניתן גם לפנות ישירות לרופא הילדים ולבקש הערכה, בדיקת שמיעה או הפניה להתפתחות הילד. הערכה של קלינאי או קלינאית תקשורת מתאימה כאשר החשש מתמקד בתקשורת, בהבנת שפה, בהבעת שפה, בדיבור או בשימוש במחוות. ההערכה כוללת בדרך כלל שיחה עם ההורים, תצפית במשחק ובתקשורת, בדיקת הבנה והבעה והתייחסות לשפות שאליהן הילד נחשף. היא עשויה להוביל להמלצה על טיפול, הדרכת הורים, מעקב או בירור נוסף. פנייה למכון להתפתחות הילד חשובה במיוחד כאשר לצד הקושי בשפה קיימים קשיים בתחומים נוספים, כאשר הייתה נסיגה, כאשר קיימים גורמי סיכון רפואיים או כאשר נדרשת הערכה של כמה מקצועות. במקרים של קושי קל וממוקד בתחום אחד, קופת החולים עשויה להפנות להערכה או לטיפול מחוץ למכון להתפתחות הילד. מסלול ההפניה משתנה בין קופות החולים ובהתאם לגיל הילד ולסוג הקושי.

מה אפשר לעשות בבית בזמן ההמתנה לבדיקה? הבית אינו צריך להפוך לחדר טיפולים. ילדים לומדים שפה בתוך פעילויות יומיומיות כמו משחק, ארוחה, אמבטיה, התלבשות, נסיעה וקריאת ספר. המטרה אינה לבחון את הילד או לדרוש ממנו לומר מילים, אלא ליצור הזדמנויות נעימות שבהן יש לו סיבה לתקשר. כדאי להצטרף למה שמעניין את הילד ולתאר במילים קצרות את מה שהוא רואה או עושה. כאשר הילד אומר "אוטו", אפשר לענות "נכון, האוטו נוסע". כאשר הוא מצביע על בננה, אפשר לומר "אתה רוצה בננה". מומלץ להגיב גם למבט, למחווה או לקול, להמתין כמה שניות כדי לאפשר לילד ליזום ולהרחיב בעדינות את המסר שלו. אין צורך לבקש ממנו לחזור על המילה אחריכם. בזמן קריאת ספר אפשר לדבר על התמונות, לחקות קולות ולתת לילד לבחור במה להתמקד. כדאי לשלב משחקי תורות, שירים חוזרים, מחוות ומשחק דמיוני פשוט. מחקרים מראים שהתערבויות שבהן הורים לומדים להשתמש באסטרטגיות שפה בתוך חיי היום-יום יכולות לתרום להתפתחות שפתם של ילדים, במיוחד כאשר ההדרכה מותאמת על ידי קלינאי תקשורת. במשפחה רב-לשונית מומלץ להמשיך לדבר עם הילד בשפות שבהן בני המשפחה מרגישים טבעיים ושוטפים. אין צורך לצמצם את החשיפה לשפה אחת. כדאי גם להפחית מסכים דולקים ברקע ולוודא שהמסכים אינם באים על חשבון משחק, תנועה, שיחה וקשר עם אנשים.

bottom of page